נקמת הנסיך, והפלסטינים שהלכו לאיבוד

מאת ד”ר גיא בכור

לאחר שהצבא הטורקי-העות’מאני הובס בווינה בשנת 1683 הוא גורש מבלגרד וממרכז אירופה. אך מלחמה בין אוסטריה לצרפת אפשרה לעות’מאנים לבצע מהלך נגדי, ובשנת 1690 הם כבשו מחדש את בלגרד. ב- 1697 החליט הנסיך אויגן (Eugene) מסבוי, שפיקד על הצבא האוסטרי, לעצור אותם מלשוב ולהתקדם למרכז אירופה.

כאשר נודע לעות’מאנים על צבאו המתאסף של הנסיך אויגן הם ויתרו על הכוונה לתקוף את איזורי הונגריה, והתחילו בנסיגה לעבר רומניה למשך חודשי החורף הקרים. אך אויגן היה נחוש לכפות קרב וללכוד את הצבא העות’מאני על נהר הטיסזה (Tisza), ליד העיר זֶנטה (Zenta).

העות’מאנים חנו מאחורי ביצורי שדה, עם גבם אל הנהר, אותו התחילו לחצות על גבי גשר אחד. ב- 12 בספטמבר 1697 פתח אויגן בהרעשה ארטילרית פתאומית, וכך הוא לכד את הטורקים בין הצבא שלו לנהר. מאוחר יותר חייליו גם השתלטו על הגשר, כך שהטורקים נלכדו בתוך כיס מוות. אויגן ריכז את הכוחות שלו בתרגיל מבריק: הוא סגר על הטורקים ולכד את הגשר. והטורקים, במקום שינסו לפרוץ החוצה, נקלעו למערבולת אדירה ולחוסר סדר, כאשר כל חייל הופקר לגורלו האישי.

אלפי חיילים טורקים נטבחו בקרב, שנודע כקרב זנטה, ועוד אלפים רבים פשוט טבעו בנהר, בשעה שניסו להימלט בפאניקה אל הגדה השנייה. מתוך 60,000 חיילים היו לצבא הטורקי 30,000 אבדות, לעומת 1,500 בלבד לצבא האוסטרי-הבסבורגי מתוך 50,000. מה מרה היתה נקמת הנסיך.

תבוסת זנטה היתה בבחינת קטסטרופה לאימפריה הטורקית, והיא אילצה אותם לחתום על הסכם קרלוביץ’ ב 1699, שהעביר את הונגריה וטרנסילבניה לאוסטריה, וחיסל את תוכניות ההשתלטות של העות’מאנים על מרכז אירופה.

זה כוחו של ריכוז הכוחות ומציאת הנקודה החלשה, וזה האסון שמביאה ההתפזרות לכל עבר, עד כדי התרסקות.

2 האסון השני שנחת על הפלסטינים היא מלחמת האזרחים בסוריה. היא מחייבת אותם לבחור צד, ובכל צד הם מפסידים. עד למלחמה הזו הם נהנו מכל העולמות: גם סוריה, כבסיס טרור וגם העולם הערבי הסוני. עכשיו התהפך הגלגל: אם יבחרו באסד ובאיראן יפסידו את הסונים, ואם יבחרו בסונים יפסידו את דמשק ואת טהראן.

התוצאה היא התגלגלות אומללה בלימבו שבין שני העולמות, כך שהם הפסידו את שניהם. חמאס נגמל לאט מאיראן ומסוריה, אך אבו מאזן נוסע לטהראן והדיפלומט הנצחי שלו, סאאב עריכאת, מתנשק שם בפומבי עם שר החוץ הסורי, ווליד אלמועלם (למרות שהמשטר של בשאר טובח בפלסטינים שבשכונת אלירמוכ של דמשק). ההליכה הזו על שני העולמות נתפסת בעולם הערבי כדבר מגונה. תדמיתה של “הרשות הפלסטינית” צנחה לכמעט אפס במרחב המזרח תיכוני.

3 כה מסתייגים המשטרים הערביים כיום מן הפלסטינים, עד שסגרו את שעריהם בפניהם. מזה חודשים ארוכים אסורה כניסת עובדים פלסטינים למדינות הערביות, אלא בפיקוח הדוק ולזמן מוגבל. יש ממש חרם על עובדים פלסטינים. למזלם של הפלסטינים, תמיד ישראל תתנדב לדאוג להם, וראש הממשלה נתניהו מתיר עכשיו כ- 80,000 פועלים פלסטינים בישראל, לא פחות; חזרנו לימי אוסלו. לא רק זאת, בשיחות סגורות הבהירו כמה מדינות ערביות לאבו מאזן שלא יתמכו בו בהליכתו לאו”ם לקבל מעמד של מדינה משקיפה, עד כדי כך גדולה ההתנערות מן הרשות הזו. אבו מאזן נשאר לבד, ולכן הוא לא צפוי לבצע את המהלך הזה באו”ם.

◄הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.

◄הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך?

4  גם חמאס הלך לאיבוד. פעם היתה איראן הטובה, והיו המצרים הרעים מבחינתו. עכשיו איראן הפכה לרעה וכך גם המצרים, שרואים בפלסטינים איום. המצרים, ככלל, אינם אוהבים את הפלסטינים, ואין זה משנה אם אלה אנשי מובארק או “האחים המוסלמים”. הפיגוע בחיילים המצרים בסיני חשף עד כמה חורק המשטר במצרים שיניים מול חופש הפעולה של חמאס, וכל שנותר להנייה הוא לרָצות את המצרים. בפועל חזרה עזה להיות פרוטקטורט מצרי, כמעט כמו לפני מלחמת ששת הימים. ועכשיו גם איראן כועסת עליו, ומעבירה תקציבים לארגון הזעיר הג’יהאד האסלאמי, שמאתגר אותו בתורו. וחמאס קיווה כל כך ש”האחים המוסלמים” ישנו את הייחס אליו. 

5 על פיוס פלסטיני אין על מה לדבר. אילו כבר שתי “מדינות” פלסטיניות שונות ועוינות. אין להן כמעט דבר מן המשותף, וזו מעוניינת להעלים את זו. אין אפשרות לכן למערכות בחירות משותפות, או לכל שיתוף פעולה. השנאה ביניהן גדולה מאשר השנאה לישראל. לכל “מדינה” כזו יש ממשלה, שרים, תקציבים ומערכת מיסוי, וכל אחת מתחרה מי תשתף פעולה יותר עם ישראל בתחום הכלכלי והמסחרי. העולם הפלסטיני הגיע למצב שבו אין לו יכולת לשבת באולם אחד ולדבר. אין פורום משותף, אין מכנים משותפים, אלא רק שנאה. ההתפוררות היא לא רק בין פתח לחמאס, אלא בין חמולות יריבות (חמולת ג’עברי בחברון, עם אלפי נושאי נשק חזקה לפחות כמו הרשות הפלסטינית), פלגים, ועדי שכונות, עדות ודתות. הכל מתפורר, כולל הגדרות שאותן ניסו למכור בכל מקום כמו “העם הפלסטיני”. הפילוג הזה הוכח בועידת טהראן, כאשר כל צד, בעזה וברמאללה, עשה הכל כדי שמשנהו לא יוזמן. שלא יהיה קיים.  

“מלחמה מוחלטת” כמו בשדות הקרב של זנטה לא נמצא עוד בעולם המודרני של מהפיכת המידע והתקשורת. עד למלחמת ששת הימים אכן התמודדו הצבאות הערביים מול צה”ל הרחק מן האוכלוסיה האזרחית, אך מאז השתנה אופי כל המלחמות: האוייב עשה שימוש באוכלוסיה הישראלית ובאוכלוסיה שלו, ככלי מגן.

אלא שעכשיו מתחיל לבצבץ שינוי: לחרדתו של האויב, האוכלוסייה שלו הולכת ונשחקת, הולכת ומתעייפת, והנכונות שלה להיות בשר תותחים יורדת. כך היה בדרום לבנון, בעזה, ביו”ש הערבית ובאיראן. לעומת זאת כוח הרצון, החיות וההצלחה של ישראל לא נפגע; ההיפך ישראל מתחשלת בעיתות איום חיצוני, והאויבים שלה כבר מבינים את זה.

בשדות ההזייה של ההרתעה, החוסן ומידת הנכונות להקרבה, ישראל בנחישותה הביסה את אויביה גם בסוג המלחמה הזה. האויב חשב שזו תהיה “הנקודה החלשה” שלנו, אך ההיפך אירע. הנזק מתברר כגדול מן התועלת, כמו פיגועי ההתאבדות, בזמנם. המוזיקה: Karl Jenkings, Palladio.


 

6 הפסקתם את המשא ומתן עם ישראל הביאה לפלסטינים אסון נוסף: הם איבדו את השמאל בישראל. הכיוון הפוליטי הזה בישראל הפך את הנושא הפלסטיני למגדיר הזהות העצמית שלו, ומכך נהנו הפלסטינים. אלה היו ישראלים שמכרו לעולם סיסמאות כמו “שתי מדינות לשני עמים”, “כיבוש”, “מתנחלים”, ועוד. הכל עבודה ישראלית, במימון גם של ממשלות זרות. ערפאת הפיקח תמיד השאיר את האופציה המדינית פתוחה, כדי לעורר את המחלוקת הבלתי נגמרת ולקרוע כך את החברה הישראלית. אך ברגע שאין משא ומתן או אפילו אופק כזה, וזה כבר לא מעניין את הציבור הישראלי, נדד השמאל הישראלי אל הקוטג’ ואל “המחאה החברתית”. הנושא הפלסטיני הפך “נון-סטארטר”, ובהתאם לכך צנח גם העניין הבינלאומי בפלסטינים.

קיצוצים בכל העולם הביאו לסגירת משרדי עיתונאים זרים בירושלים, לפיטורי כתבים בישראל ולשחרור פרילנסרים, חלקם הגדול פלסטינים. איך אמרה לי מפיקה בכירה ברשת בינלאומית ידועה מאוד: “הסיפור הפלסטיני הוא לא סיפור עוד”. אמנם חלק מן התקשורת הישראלית מנסה להחזיק בחיים את הנושא בהנשמה מלאכותית, אך זה כבר נתפס כבלתי אמין.

7 הפלסטינים איבדו גם את ארצות הברית, אירופה, רוסיה וסין; שתי האחרונות בעלות ברית חשובות בעבר. אפילו אובמה הבין שמן המנהיגים הפלסטינים האלה לא יצמח דבר. חלק מהם אנשי חמאס, שאינם רוצים שום הסדר, והאחרים, אנשי הרשות, פועלים חד צדדית ועסוקים בניסיונות להשחיר את ישראל. ברגע שהאיחוד האירופי שמע שאבו מאזן רוצה מדינה פלסטינית “בלי יהודים”, הוא הבין שמפה לא יצמח דבר. ובאשר לרוסיה ולסין, לשתיהן יש כיום אינטרסים עליונים עם ישראל.



לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.

8 ואולי ייצאו הפלסטינים באיזו אנתיפאדה, להחזיר את העניין? ראשית, מאז האנתיפאדה הקודמת כמאה וחמישים אלף צעירים פלסטינים כבר אינם בשטח. הם היגרו, בקצב של 17,000 צעירים בשנה, ואלה היו אמורים לבצע את אותה אנתיפאדה. שנית, עד היום מלקקים הפלסטינים את פצעי האינתיפאדה הקודמת, שפשוט הביאה לקריסתם המוחלטת, ללא תוצאות.

אך יש סיבה נוספת מדוע אינתיפאדה כזו רחוקה: גם בפתח וגם בחמאס חוששים מהרחוב הפלסטיני, שייצא נגד ישראל ואז יסתובב ויפיל אותם. הם כבר ראו מה קורה במשטרים הערביים האחרים מסביב. בכל המקרים האחרונים שבהם היתה סכנת הסלמה, המשטרים הפלסטיניים האלה בלמו זאת בשקט. גם ביו”ש וגם בעזה. שני המשטרים האלה חוששים מבני עמם יותר מאשר הם חוששים מישראל.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

הרשות הפלסטינית מצטיירת ברחוב הפלסטיני והערבי כמושחתת, יש הרבה כתבות בנושא בתקשורת הערבית על הרשות, כמי שלא עברה את “הנקיון” של האביב הערבי, וכמשרתת אינטרסים זרים. מנגד, גם חמאס זוכה לביקורת גוברת, וצעירים פלסטינים מעזה מנסים לנטוש את הרצועה במספרים עולים. אם היה נערך סקר דמוגרפי אמיתי, התוצאות היו מפתיעות. מדהים לראות למשל כיצד אנשי עסקים פלסטינים מייצרים מאיזורי התעשייה המשותפים עם ישראל, ומשלמים מיסים לממשלת ישראל – ולא לרשות. כל זה רק מעיד שלרשות הזו אין יכולת לנהל או לקיים כלכלית מדינה עצמאית, והמוסדות העולמיים ציינו זאת לאחרונה. האווירה ברחוב הפלסטיני היא של יאוש והשלמה עם המציאות.

9 אז מי עדיף לישראל? שנים הסבירו לנו שהרשות זה טוב, וחמאס רע, אך כיום המצב לכאורה התהפך: חמאס משתף פעולה במרץ עם ישראל, מספר המשאיות המכניסות ציוד לעזה עומד על כ- 200 ליום, והארגון כופה את רצונו על הפלגים היותר מיליטנטיים בעזה, בעוד הרשות של אבו מאזן עסוקה בהכפשות בינלאומיות על ישראל כפי שראינו בטהראן. שר החוץ של הרשות, ריאד אלמאלכי, עסוק בהשוואת ישראל לדיקטטורה שלוחת רסן, אך לא ישמיע ולו מילה אחת על השמדת אחיו הפלסטינים בסוריה. אלמאלכי הוא מבכירי “החזית העממית לשחרור פלסטין”, בעברו.

10 וההליכה הפלסטינית לאו”ם, מה איתה? כבר לפני כשנה וחצי כתבנו כאן את המאמר הפופולארי על “עצת הנזיר”, שצפה את התרסקות המאמץ הדיפלומטי של הרשות בשנה שעברה באו”ם. ההליכה לאו”ם החלה כהמצאה של ישראלים, שנמכרה בהצלחה לפלסטינים, כדי להפחיד את הציבור הישראלי ואת ממשלת ישראל. הרשות אכן יכולה ללכת לעצרת הכללית, אך אם תעשה זאת, היא צפויה להפתעות לא נעימות כלל, אפילו במחנה הערבי, שלא לדבר על לחץ כלכלי עצום מצד המערב וישראל. ולכן היא לא צפויה לעשות זאת. כדי שלא להצטייר כבלתי אמינים, הם יצהירו שבכוונתם לעשות זאת “בעתיד”.

גם המערב מתחיל להבין, לאחר עוד מעט שנתיים של “אביב”. מי צריך עוד מדינת לאום ערבית, שמחר תתפרק, או תגיע לעוד מלחמת אזרחים, כפי שכבר אירע לה? העולם מבין שרעיון הלאומיות הערבית היה סוג של הסחה, ומגדירים עדתיים חדשים ואמיתיים יותר עולים במקומו. אז דווקא עכשיו לחזור אל הלאומיות הכוזבת?

הפלגנות וההתפוררות הפכו לנקודה החולשה של הפלסטינים, נקודה שהם עצמם מוכיחים לעולם יום יום. אין אפילו צורך בהתערבות ישראלית. ישראל לעומת זאת נחלצה מן הויכוח העקר רב-השנים שחצב כאן יאסר ערפאת – כן- או- לא שלום עם הפלסטינים, והיא התרכזה.

את מה שהנסיך אויגן הבין כבר לפני יותר מ- 300 שנים, לא מבינים הפלסטינים: זה כוחו של ריכוז הכוחות, וזה האסון שמביא הפיזור לכל עבר, עד כדי התרסקות.

התרסקותם שלהם.





◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.

◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן