להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

מערת הקסמים

מאי המתים אין חזרה ואין חרטה

מה שומר עלינו

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

התלכדות הניגודים

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
מורסי הופך לדיקטטור, ומחריד את מצרים  מצרים
13/8/2012
מצרים המומה מן המחטף הזה ומהמעבר המהיר לשלטון יחיד, תוך ניצול מניפולטיבי של תקרית מות החיילים המצרים בסיני, כדי להסיט את האש נגד הצבא, וכך להדיח את בכיריו. זוהי שריפת הרייכסטאג, זהו האירוע המכונן, שעליו בונים משטר חדש. מצרים נדהמת, מפני שהיא מבינה כבר שזהו השער לצרות צרורות, שעוד מחכות בפתח. להכניס כוחות מצריים נוספים לסיני? לא עוד.
 מורסי הופך לדיקטטור, ומחריד את מצרים

 
מאת ד"ר גיא בכור

בשעה 9:45 של 27 בפברואר 1933, קיבלה תחנת מכבי האש המקומית שיחת חירום: בניין הרייכסטג, הפרלמנט הגרמני עולה באש. מכבי האש של ברלין מיהרו להגיע למקום תוך דקות, והם בוודאי עשו את המקסימום שיכלו,  אך האש יצאה במהירות מכלל שליטה. בשעה 12:30 בלילה צויין בדו"ח שאולם המליאה התפוצץ,  ושכיפת הזכוכית שלו, שכונתה בפני הברלינאים "הגבינה העגולה הגדולה באירופה" התנפצה מן החום. האמפיתיאטרון מצופה האלון של הבניין עלה בלהבות אדירות.

הרמן גרינג היה הנאצי הראשון שהגיע למקום, ואחריו אדולף היטלר. גרינג אמר לקנצלר החדש שהאש פרצה בשל מזימה קומוניסטית, טענה שהלהיבה את היטלר. באותו זמן כאשר מסע הבחירות הדמוקרטיות התנהל, האדומים ניסו לצבור כוח. חייבים למחוץ אותם, אמר היטלר, ועם אגרוף ברזל. אחרים בכלל טענו שהנאצים הם שהעלו את בניין הפרלמנט באש. ואולם סביר להניח שהמבעיר היה הולנדי בודד ומבולבל בשם מארינוס ואן דר לובה. הוא היה איש שמאל שביקש לעורר, לטענתו, את מעמד הפועלים למרד נגד הנאצים.

למחרת הושעו החירויות האזרחיות במדינה, ומנהיגים קומוניסטים נעצרו. באווירה הזו של פאניקה ודיכוי, הנאצים לא רק זכו בבחירות הדמוקרטיות של 5 במרץ, אלא צברו מספיק קולות לחוק המעניק סמכויות דיקטטוריות להיטלר, ולביסוס המשטר הנאצי. שריפת הרייכסטאג כאירוע מכונן נופחה מעבר לכל פרופורציה כדי לשמש בסיס לשינוי האווירה הציבורית וליציאת גרמניה לדרך חדשה ומליאת סכנות. גם הרייכסטאג וגם הדמוקרטיה הגרמנית עלו אז בלהבות.

  

השלטון במצרים אינו זהה לזה שבגרמניה, ולא צריך להגזים בהשוואה, אך גם התאריך של 12 באוגוסט 2012 ייכנס מעכשיו לקורות הימים של מצרים האומללה, כאשר נולד בה הנשיא הדיקטטור הרביעי, הוא מוחמד מורסי. מבחינת מצרים, הרייכסטג עולה עכשיו באש, והמדינה עלולה לצאת לדרך חדשה ורווית סכנות.

ביום זה נטל לעצמו מוחמד מורסי סמכויות שלטון בלתי מוגבלות, באמצעות "הודעה נשיאותית": הוא המחוקק הבלעדי (כלומר הוא אישית מעכשיו הפרלמנט), הוא הזרוע המבצעת, הוא קובע המדיניות, הוא מפקד הצבא, הוא המטפל בהסכמים הבינלאומיים, הוא מפרש החוקים, והוא הכל. וכל זה רק חודש וחצי לאחר שנבחר. בכך מידרדרת מה שכונתה "המהפכה המצרית" לפארסה הגרועה מימי קודמו מובארק. אצל הנשיא המודח לפחות היו חוקה, פרלמנט, ומפלגות. היום במקום כל אלה יש במצרים את מורסי. לא רק שמורסי הדיח אתמול בצורה מעליבה, תוך עריפת ראשים, את מפקדי הצבא, אלה שמנעו ממצרים להתפורר, ולא רק שמינה אנשים מטעמו, רובם מקורבים לאסלאמיסטיים, אלא שהוא נטל לעצמו, בהודעה נשיאותית, ככה סתם, סמכויות מוחלטות. ללא ריסונים, ללא איזונים. זוהי הפיכה נגד כל מה שמצרים טענה שהיא מאמינה בו, והדברים האלה זורקים את המדינה למערבולת חדשה. טייפ ארדואן אכן השתלט על צמרת הצבא הטורקי, אך בשום אופן לא הפך את עצמו לשליט יחיד, כפי שזה קורה עכשיו במצרים. מורסי השתלט על צמרת הצבא המצרי, אך גם הפך את עצמו לכל יכול. 


לאן יילך מורסי עם הכוח המוחלט שלו? עדיין מוקדם לדעת. האם זה טוב לישראל או רע? עדיין מוקדם לדעת מה יעשה הנשיא הזה עם הכוח המוחלט שלו. זה יכול לייצב את המצב עם ישראל, וזה יכול לדרדר את היחסים, ברוח "האחים המוסלמים". אך להכניס כוחות מצריים נוספים לסיני? לא עוד.

מצרים המומה מן המחטף הזה ומהמעבר המהיר לשלטון יחיד, תוך ניצול מניפולטיבי של תקרית מות החיילים המצרים בסיני, כדי להסיט את האש נגד הצבא, וכך להדיח את בכיריו. זוהי שריפת הרייכסטאג, זהו האירוע המכונן, שעליו בונים משטר חדש. מצרים נדהמת, מפני שהיא מבינה כבר שזהו השער לצרות צרורות, שעוד מחכות בפתח. נכון הוא שהמבצע הצבאי נגד הטרור הסלפי בסיני נמשך, וזו נקודת אור מבחינתנו, אך מצרים של מורסי הולכת ונובלת, תחת מה שנראה כבר כצעדי דיכוי שלו, למשל איסוף גליונותיו מן הקיוסקים והחנויות של העיתון המצרי "א-דוסתור" ("החוקה", כמה אירוני), שהעיז למתוח ביקורת על הנשיא החדש. כדבר הזה לא היה אפילו בימי הנשיא מובארק.

עיתונאים כבר מועמדים לכתבי אישום, ו"מתנדבים" של "האחים המוסלמים" "מפקחים" על אישי ציבור, כלומר מפחידים ומאיימים עליהם. מורסי גם נחוש לקדם מקורבים ל"אחים המוסלמים", ולכן נטען ששר ההגנה החדש שלו, עבד אלפתאח א-סיסי, בעצמו ראש המודיעין הצבאי וחבר המועצה הצבאית, הוא מקורב ל"אחים המוסלמים", וחלק מנשות משפחתו, נטען בדיווחים עיתונאיים, עוטות את ה"ניקאב", כלומר כיסוי מלא של כל הגוף, חוץ מהעיניים.

מי שעומדת כיום מאחורי מורסי זו נסיכות קטר הזעירה, מממנת אופציית "האחים המוסלמים" הן בסוריה והן במצרים. קטר הבטיחה למצרים שני מליארדי דולרים, לאחר שסעודיה אינה מתלהבת לעזור למשטר האחים. לקטר יש את ערוץ אלג'זירה, שהפך כבר לערוץ תעמולה, המתגייס כל כולו לטובת הזרמים האסלאמיים, כולל במצרים, כולל חמאס וכולל בסוריה. את הפיכת מורסי לדיקטטור ציין אתר האינטרנט של אלג'זירה בהדגשה עולצת.

המהלכים האחרונים היכו את האזרחים המצרים בהלם, אך לאט-לאט חלקם מתחילים להתאושש. הוכרז כבר על "הפגנת המונים" בקהיר ב- 24 לאוגוסט נגד מורסי ונגד שלטון "האחים המוסלמים", אם כי האופוזיציה החילונית-ליברלית-לאומית מפולגת ומסוכסכת בינה לבין עצמה. "האחים המוסלמים" מאושרים, כמובן, אך אפילו בקרב הגורמים האסלאמיים מבינים שהצרות  של מצרים כה עמוקות, שרק שיתוף פעולה של כל הגורמים יוכל להוציא את העגלה מן הבוץ. הכלכלה על סף קבוע של פשיטת רגל; העימותים בין המוסלמים לקופטים התחדשו; הפסקות חשמל מכות את המדינה בשיא החום; שביתות פראיות; אלימות ברחובות; מחסור בחיטה ולחם; וראשית צעדי דיכוי נגד חופש הביטוי הראשוני שצץ במדינה הגאה והאומללה הזו; "אם העולם" ("אום א-דוניה").

קשה לדעת מה תהיה ההשפעה של הצעדים האלה על היחסים עם ישראל, אם בכלל, צעדים שקיימים כיום רק ברמת הצבא, ובאופן שקט. האם שר ההגנה המקורב ל"אחים המוסלמים" יפסיק את שיתוף הפעולה? יצמצם אותו? ישאיר אותו על כנו? האם מורסי ישנה את הסכם "השלום" עם ישראל, לאחר שנטל לעצמו אתמול את הסמכויות בנוגע להסכמים בינלאומיים? שאלות גדולות, שהשלטון החדש במצרים, זה מאתמול, עדיין לא החליט כיצד בדיוק ינהג. זה לא הדבר העיקרי על סדר יומו.



(תמונה: אימג'בנק, GettyImages, סי"ץ)

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.


ובכל זאת, מהם השיקולים המייצבים עדיין את המערכת הזו, לאחר הפיכת מורסי לדיקטטור, על גבי להבות מה שתואר כראשית דמוקרטיה?

1 בית המשפט החוקתי העליון עדיין מתפקד, והוא הרי פסל את הצו הנשיאותי הקודם של מורסי, שהחליט על דעת עצמו להחיות את הפרלמנט האסלאמי שפוזר בידי אותו בית משפט. עתירות נגד החלטות שלטון היחיד של מורסי כבר הוגשו בבהילות לבית המשפט הזה. זו הסיבה מדוע מינה לעצמו אתמול מורסי סגן, שופט בכיר בבית המשפט המינהלי, וזאת כדי להעניק לעצמו סוג של לגיטימציה והגנה.

2 דעת הקהל במצרים הפכה לגורם שחייבים להתייחס אליו, לפחות עד עכשיו. מורסי אינו יכול לעשות כרצונו, בלי לעורר זעזוע לאומי, וזה סביר שעוד יקרה. רבים מתחילים להבין שהם מחליפים עריצות אחת בעריצות אחרת, ושהם מקבלים מובארק חדש, רק עריץ יותר, ומנוסה פחות. גם האחים המוסלמים יודעים שהצעדים של מורסי מסוכנים, ושהפופולאריות שלהם ושלו פגה. הם הרי פועלים בדיוק להיפך ממה שהטיפו לו.

3 התיירות, היציבות הנדרשת, הפרנסה. מצרים היא מדינה עם 89 מליון תושבים, שחלק גדול מהם מתפרנס מן התיירות. כבר היום צנחה התיירות מאוד, ומורסי עלול להעצים את המגמה הזו. המשמעות היא שמליונים יתחילו להאשים אותו על אובדן מטה לחמם, וזה כבר קורה.

4 הכלכלה. מצרים מתחננת למלוות, לסיוע ולעזרה של הארגונים הפיננסיים הבינלאומיים. ומי יתן מלוות למדינה שצועדת לכיוון של דיקטטורה? מי בדיוק יסייע להבטחה הגדולה של האביב הערבי, שנגמרת עם תרחישים של רפובליקת בננות? ומי ינהל את המדינה השוקעת הזו, מורסי חסר הניסיון, חסר הקשרים והכישורים?

5 ארצות הברית מממנת את מצרים ואת צבאה באופן שוטף. איך יסביר מורסי לאמריקנים את ההשתלטות שלו על הכוח? מקור הנשק, החלפים והכוח של הצבא המצרי, הוא כמעט באופן בלעדי ארצות הברית, בסכום של 1.5 מליארד דולר בשנה, ועוד כמליארד כסיוע אזרחי. ארצות הברית גם עלולה להפסיק את הסיוע הזה, ומשמעות הדבר התנוונות של הצבא ושל הכלכלה. למדינה פושטת רגל אין הרבה ברירות.


לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג'יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה "אהבתי" או "like" מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.




6 החשש מתגובה זועמת של הצבא, הביא את מורסי לא לחסל את מוקדי הכוח של הצבא עד הסוף. הוא לא נגע, לפי שעה, במפעלים של הצבא, ובמקור הכוח הכלכלי שלו. הוא רק החליף לו את הראש. לצבא במצרים יש בנקים, מפעלים, מוסדות יבוא ויצוא, חוות חקלאיות ועוד. לפני כמה חודשים הלווה הצבא למדינה מליארד דולר.

7 הטרור הקיצוני בסיני ובמצרים כולה מחייב שיתוף פעולה עם האמריקנים, עם ישראל ועם מדינות במערב. הסלפים שונאים את "האחים המוסלמים" לא פחות מששנאו את מובארק, ולכן הלחימה נגדם צפויה להימשך. גם שיתוף הפעולה עם צה"ל מתבקש, למרות הסלידה מישראל.

8 עד עכשיו האשימו האחים המוסלמים את הצבא בכל מה שמתרחש במדינה. מעכשיו הצבא אינו אחראי יותר, וזה רק הנשיא מורסי שלהם, והם עצמם. כל האחריות על כתפי הארגון האסלאמי הזה, והכעס הציבורי עליהם ועל הנשיא הולך ומצטבר. מה שעשה מורסי מעיד על חוסר ניסיון, ובבחינת נזק תדמיתי גדול לאחים המוסלמים וכמובן למצרים עצמה.

    

רפובליקת ווימאר הדמוקרטית, בגרמניה שלפני מלחמת העולם השניה לא החזיקה מעמד זמן רב, רק 15 שנים (1918-1933) וסופה דיקטטורה איומה ומלחמה. שריפת הרייכסטאג בישרה כמובן את הסוף.  בגרמניה לא היתה מורשת דמוקרטית או הבנה מהי דמוקרטיה. בנוסף לזה משבר כלכלי, הקצנה פוליטית, והתוצאה היתה מתכון לאסון.

החשיבה שדמוקרטיה מושגת בלחיצת כפתור היא הרת אסון גם במצרים, מדינה עם מורשת צבאית ארוכת שנים, וחוסר בנכונות לפלורליזם. ויחד עם זאת היתה ברפובליקת ווימאר אשלייה של חופש והתפרצות כישרונות אדירה, כאן בוידאו, חלק גדול ממנה בידי יהודים.  


9 מצרים אינה איראן של 1979. זו מדינה תוססת מרוב רצון לשינוי, אנטגוניסטית, ביקורתית ומוחה, שתרד לרחובות על כל מה שנראה לה כניצול או סוג חדש של עריצות. יש פייסבוק, יש התארגנויות, ובעיקר זו מדינה ענייה, שתמהר לחפש אשמים, ומורסי הוא האשם מבחינת מספר הולך וגדל של אזרחים.

10 ולבסוף, הנשיא מוחמד מורסי טען אתמול כי בצעדים האלה הוא משלים את המהפכה, אך הצעדים שלו הם הפוכים בתכלית לרעיונות של פלורליזם, של שלטון העם ושל ריבוי קולות. מצרים המומה היום, מכל הכיוונים הפוליטיים, מפני שהיא מבינה שאין פה השלמה אלא ניגוד של המהפכה, מה שאולי יחייב אחר כך זעזועים חדשים. מה שתואר כמהפכה אזרחית הופך במהירות למהפכה של שלטון יחיד. אך למי יש כוח לעוד מהפכה במדינה החבולה והמוכה הזו?





כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן",
או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה

ח ד ש: לנוכח שלוש המדינות "הסוריות" שעל גבולנו

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
מה קורה במאלמו
evil
השובבים נעלמו
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
עניינים שבקדושה
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
זינוק

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים