[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
אין מה לטעות: שום פיוס אין כאן, לא אהבה ולא קירבה. שני הצדדים מתעבים זה את זה ושום זיכרון לא נשכח באיבה ביניהם. גם המצב בשטח לא אמור להשתנות. אלא שצירוף נדיר של נסיבות הביא אותם לחתום בראשי תיבות על הסכם “פיוס”, כאשר כל העיניים מופנות אל הסוכריה הגדולה והמשותפת: מדינה פלסטינית.
1. גם פתח וגם חמאס מקווים להפוך בתרגיל “הפיוס” הזה הפסדים כבדים לרווחים גדולים. אבו מאזן מקווה לקבל גם מדינה בספטמבר וגם את חמאס לצידו בסוג של תמיכה, ואילו חמאס מקווה לקבל גם מדינה וגם לגיטימציה בינלאומית. הם מעריכים שאובמה והאירופים, המותשים כבר מן המזרח התיכון, יקבלו את ההסכם הזה, בלית ברירה, ואיפה ישראל בתמונה? לא קיימת. כך גם כופים מדינה פלסטינית בלי בכלל לקיים כל מגע עם ישראל, וגם כופים עליה את חמאס. הכל מעל לראשה של ישראל. ואיפה כל אותם קולות בישראל שתלו הררי תקוות בסלאם פיאד? “בן גוריון הפלסטיני” הם קראו לו, כפי שבן גוריון ביצע את אלטלנה?
2. שני הצדדים החליטו להגיע לספטמבר עם ממשלה מאוחדת אחת. כך יקבלו מדינה יותר בקלות, כאילו סיימו את הפיצול, ואחר כך יריבו. העיקר מבחינתם שהמדינה תהפוך לעובדה. ממשלה זו תהיה ממשלת מומחים, ולכן הם ישתדלו שלא לנסח לה קווי יסוד, פן יידרשו על ידי המערב להכיר בישראל. כיוון שזה תרגיל בהונאת המערב, לא יריבו הרבה, כמו בעבר, על קווי היסוד.
3. איך קרה שהצדדים התגברו על הסלידה העצומה ביניהם, על הזכרונות הכואבים ועל הפחד מהשמדה הדדית? משום שלא היתה להם ברירה, הכל השתנה בימים האחרונים. חמאס כבר מבין שדמשק היא משכן זמני לבכיריו, זו רק שאלה של זמן עד שחאלד משעל וחבריו יצטרכו להתפנות משם. המורדים הסונים לא רוצים אותם עוד בסוריה. לאן ילכו? לאיראן? למצרים, שהמשטר הצבאי בה זקוק ללגיטימציה? בהעדר פטרונית הם נזקקים לאבו מאזן יותר מאי פעם בעבר.
ואילו הפתח מפחד פחד עמוק מאובדן הלגיטימציה שלו. לאחר שערוץ אלג’זירה שרף את המוניטין שלו, כאילו בגד באינטרסים הפלסטיניים, הוא מפחד מהפלתו, כפי שקרה עם מנהיגים אחרים. חמאס מעניק לו את הלגיטימציה החדשה.
4. מדובר בשני משטרים, השנואים על הציבור הפלסטיני. שניהם פוחדים שיפילו אותם כמו את אסד, מובארק או קדאפי, ולכן במקום לחתור זה תחת זה, הם החליטו להציל זה את זה. בעידן של תעוזת הרחוב, הפחד של המשטרים האלה מהרחוב הוא גדול. הפגנה גדולה שאורגנה בפייסבוק ברמאללה ובעזה למען אחדות הסתיימה בדאגה גדולה של המשטרים. ברמאללה פעל משטר פתח נגד פעילי חמאס, ובעזה פעל משטר חמאס נגד פעילי פתח.
במילים אחרות, זו גם הונאת דעת הקהל הפלסטינית. כאילו יש אחדות, בשעה שהסכינים עדיין שלופות.
5. אבו מאזן ברח מישראל, ברח מאובמה, ברח מהקוורטט. אין לו צורך להגיע להסכם, אין צורך לראות ולו ישראלי אחד יותר. הרי הדילמה נפתרה מבחינתו-לכאורה: פעם חשש להתקרב לחמאס, פן לא תהיה מדינה. אבל אם יש כבר מדינה ביד, מה רע להתקרב לחמאס?
אבו מאזן מתכנן מדינה לא בשיתוף פעולה עם הישראלים, אלא ההיפך, עם האוייבים שלהם. זו תהיה מדינת “התנגדות”, עם מלל נוקשה כלפי ישראל, כרגיל, אכזבה לכל אותו שובך יונים הומיות בישראל, שכבר בנו תילי תלים של שיתופי פעולה עם הישות החדשה. לאחר שקרס “הפרטנר” הסורי, ונגמרה האפשרות של מו”מ עם סוריה, קורס עכשיו “הפרטנר” הפלסטיני, ואין יותר מקום למו”מ עם אבו מאזן.
כך תמשיך ישראל לפרנס את אבו מאזן ואת החמאס במליוני השקלים שהיא מעבירה אליהם כל חודש, בעוד שהם קשרו קשר נגדה. יפה. העברת הכספים הזו חייבת להיפסק מייד.
גם עם שיתוף הפעולה הביטחוני של צה”ל עם הרשות של אבו מאזן תהיה עכשיו בעיה קשה. להערכתי שיתוף הפעולה הזה, שכה התגאו בו בישראל, ואשר התנגדתי לו תמיד, יעצר עכשיו, שכן אי אפשר לסמוך עוד שהמידע לא ידלוף לחמאס. הרי הפתח יודע עכשיו את הסודות שלנו ואת דרכי הפעולה של צה”ל.
לעומת זאת – דווקא עכשיו קל יותר לישראל לבלום מדינה פלסטינית חד-צדדית, שכן המערב יתקשה לקבל מדינה שבה חמאס, כארגון טרור פעיל, הוא גורם מרכזי. אבו מאזן וחמאס פתחו עכשיו ערוצי פעולה חדשים לישראל, ועליה לנצל אותם מייד. בין הייתר, אני רואה את המהלך של אבו מאזן כהתרסה באובמה ובאמריקנים.
למרות שזהו עוקץ פלסטיני, זו הזדמנות פז לדיפלומטיה הישראלית האטית, לקראת ספטמבר. קיבלנו מתנה, עוגן עליו ניתן לבסס עכשיו מדיניות אקטיבית תקיפה. הרי ההסכם הזה חושף את “כוונות השלום” של אבו מאזן, עוד בטרם מדינה. מוכיח כיצד תיראה הישות הזו, עוד לפני שקמה. זו מתנה יקרה לדיפלומטיה שלנו, שיכולה להועיל לנו מאוד. מה נעשה איתה?
זיכרו: אדם חכם מפיק מאוייביו תועלת רבה מזו שטיפש מפיק מחבריו.
לפני שתמשיכו במאמר, אני קורא לכולם להירשם ולהצטרף אל הבסיס למעורבות האינטרנטית שלנו, לדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק.
6. זו מראית עין, הונאה, משום שמדובר בהסכם בין שתי “מדינות”, מדינת עזה ומדינת יו”ש. עזה כבר עברה תהליך בלתי הפיך של אסלאמיזציה, לעולם לא יתן חמאס לפתח לשלוט בה, וההיפך. זו הצגה שנועדה לעינים מערביות, קודם כל להגיע למדינה. לא אחדות, אלא איחוד לצורך אינטרסים. במילים אחרות, חמאס ימשיך לשלוט על עזה, והפתח על יו”ש הערבית.
חשדתי שהם יזממו את ההונאה הזו כבר מזמן, והנה מאמר שפרסמתי לחברי מועדון ג’יפלאנט פריים, עם “הטריק היווני”. מהו הטריק הזה?
7. ראש המוח’אבראת המצרי הקודם, עומר סולימאן, הוחלף בקצין אחר של החונטה הצבאית השולטת במצרים, מוראד מוואפי, וזה מתקרב יותר לחמאס. הוא אינו סולד ממנו כמו שסלד סולימאן. איננו יודעים גם מה ההבנות הסודיות שהגיעו המצרים עם חמאס. משרדים? סיוע? אך ברור שיש נספח מצרי להסכם הזה. הגיע הזמן שארצות הברית, שמפרנסת את החונטה הזו, תתחיל לשאול שם כמה שאלות, תמורת מליארדי הדולרים שלה.
8. עבור ישראל ההתחברות המצרית הזו לעזה אינה גרועה כלל, ההיפך, שיתחברו המצרים כמה שירצו. מובארק ערם קשיים בקשר של ארצו עם עזה, למשל בהעברת סחורות. השלטון החדש במצרים רוצה לפתוח לגמרי את המעברים, בבקשה, שיתחבר.
9. האם הסכם בנושא גלעד שליט והאסירים קרוב עכשיו יותר? כיון שמדובר במראית עין, ספק אם תהיה השפעה של ממש. הוא עדיין נכס מבחינת חמאס, ועל נכס לא מוותרים. שומרים אותו.
10. נכון, המזרח התיכון משתנה, מערכים זזים, אך עדיין, כאשר אתם רואים תרגיל עוקץ, המסתתר בחסות כל הזעזועים, אתם יכולים וצריכים לזהות אותו.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]